"אבא, אני פוחד מחושך!!" – "שטויות חמוד, בוא אדליק לך אור ותראה ששום דבר לא מפחיד!"
כל החיים שנאתי לשמוע תגובה כמו "שטויות...", כשהעזתי לשתף מישהו על פחדיי. אחרי ה"שטויות" תמיד גם הגיע "הסבר הגיוני" למה אני לא צריך לפחד ("שטויות, קטן עליך, התמודדת עם דברים קשים יותר בחיים... זה רק בדמיון שלך וכו' וכו'!).
תגובותיהם של ההורים אינן משפיעות רק על ההתמודדות עם הפחד אלא גם על היווצרות הפחד עצמו. בייחוד בגילאים הצעירים, ילדים תלויים בהוריהם על מנת לפרש אירועים שונים, להגדיר ולהביע את רגשותיהם. מסיבה זו, תגובתו של ההורה עלולה אף ליצור פחדים, ולכן עלינו ההורים לשים לב לאופי התגובה ולהסברים המתלווים אליה. יש פחדים בעלי גוון כללי כמו חושך (הילד רואה חושך בראש שלו) ויש פחדים בעלי אופי מוחשי יותר כמו הפחד מכלבים, גנבים או זיקוקים. שני הסוגים נורמטיביים לילדים והם חלק בלתי נפרד מהשלבים ההתפתחותיים שכל ילד עובר. הורים יקרים, פחדים של ילדים, אפילו אם הם נראים לנו כמגוחכים או כחסרי בסיס, הינם רציניים ביותר עבור הילד – הפחד אצלו בראש, גם אם תדליקו עכשיו עשרות פרוז'קטורים! הרעיון הוא לא להגיד לילד “אל תפחד” אלא להרגיע אותו רגשית. אין להילחם בפחד שלו בצורה אוטומטית ו"הגיונית" (כמו להדליק אור), כי החושך אצלו בראש. המענה צריך להיות ריגשי. להגיד לילד “אל תפחד” – לא נותן מענה. צריך לתת מענה למה שמייצר את הרגש ולכן ללכת עם הדימיון שלו, שם נדרש רוגע❣ יש לאפשר לילדים איוורור ריגשי וזאת ע”י כך שידע שהוא יכול תמיד לדבר איתנו על פחדיו. ביטוי הרגש עוזר להתגבר עליו. נשמח שהילד מדבר איתנו על הפחד. אחת הדרכים היותר יעילות להשתחרר מהפחד היא לדבר עליו. אם הוא אומר “אני נבהל” נאמר לו “זה הפחיד אותך, נכון?” וכך גם ניתן לגיטימציה (תיקוף) לרגשותיו. בנוסף הוא גם לא ירגיש נעלב, מבויש, אומלל ומזולזל ואף יתאפשר לו לקבל מאיתנו מענה❣ אחד הדברים הכי מחזקים ילד פוחד הוא חיבוק – תחושה של גב ונוכחות הורית. תנו לו את האופציה של חיבוק כי היא תידלוק❣ פחדי ילדותי הפכו למקור השראתי בעבודתי הקדושה כמטפל רגשי עם ילדים, שהפחד משתק אותם. הייתי שם כמותם בארונות חשוכים ולא ידעתי מה עובר עליי❣ כל ילד צריך רק מבוגר אחד שיאמין בו... אבל שגם יראה לו כמה הוא ראוי להאמין בעצמו❣
