מחפשים גשר ללב הילדים שלכם?
 

תראו להם שאתם רואים אותם ותהיו מודל עבורם❣

 

כשהם מדברים איתכם, נתקו את העיניים מהמסך ותסתכלו להם בעיניים❣

 

חייכו אליהם תוך כדי העברת מסרים❣

 

כשהם מספרים משהו ומשתפים אתכם ברגש כלשהו, אל תזלזלו ברגש באמירות כמו "שטויות, קטן עליך", אלא תנו לו תוקף - תביעו אהדה, הבנה ואמפתיה לכל רגש❣

 

תגידו להם שהם נורמלים ושזה מאפיין ילדים בגילם❣

 

שתפו אותם ברגשות שלכם - גם נעימים וגם אלה שפחות❣

 

פעם ביום פרגנו להם מחמאה "עשירה" - לא סתם: "את/ה מקסים/ה", תדגישו ושקפו להם איזו חוזקה שזיהיתם אצלם: "כל הכבוד שהצלחת להתגבר על הפחד או כל הכבוד שעזרת בשיעורים לאחיך, זה כייף שיש על מי לסמוך"❣

 

חבקו אותם סתם כך בלי שום סיבה... פשוט תפתיעו אותם מאחור❣

 

תגידו להם כמה אתם מאושרים שהם קיימים בעולם שלכם ("איזה כייף שישי לי ילד/ה כמוך"❣

 

תגעו להם כך סתם בכתף מדי פעם❣

 

אל תשאלו אותם "מה נשמע",  אלא תשאלו "איך את/ה מרגיש/ה❣

 

תציבו להם גבולות - ילדים משוועים לביטחון הזה שאנו הורים שומרים ומגנים עליהם❣

 

תהיו קודם כל ההורים שלהם ואם זכיתם גם בחברות, אשריכם – קיבלתם בונוס❣

 

לפחות פעם ביום תגידו להם: אני אוהב/ת אותך❣

 

תהיו אסרטיביים (אסרטיביות אינה תוקפנות!) כי באסרטיביות אני מכבד את דעתו של ילדי (תמיד מקשיב!), אך עדיין אגיד את המסר שלי בצורה חדה וברורה❣

 

שתפו אותם על הפחדים שאתם חוויתם בילדות - כך יבינו שהם לא "עוף מוזר"❣ 

 

ילד שלא מקבל אהדה, הבנה ותוקף לרגשותיו, יפתח פחדים, שלעולם גם לא ישתף בהם אף לא אחד, וכך אט אט ירגיש "לא נורמלי" ושאין לו שייכות, בבית ובתא המשפחתי, שם היה צריך להרגיש הכי בטוח, הכי "נורמלי" והכי שייך❣

 

ילד שמרגיש שייך, ישתף את פחדיו... ואנחנו כהורים, נחבק אותו ואת פחדיו ונעשה הכל כדי שאלה לא יהפוכו אבן ריחיים על צווארו ונפשו הקטנה-גדולה❣

​